המומחה הרפואי “ניצח” את הביטוח הלאומי, פקח רשות הטבע הרוויח מזה …

nar

המומחה הרפואי שמונה בידי בית הדין לעבודה, קבע באופן חד-משמעי שקיים קשר סיבתי בין עבודתו של פקח רשות הטבע לבין בלט הדיסק שנגרם לו.  אז מדוע הביטוח הלאומי התעקש שצריך לדחות את תביעת העובד?
הסיפור המורכב הזה פורסם ע”י עו”ד איגור גונטמכר ממשרד עורדי הדין גונטמכר הילל-טבול, באתר “מאקו”.

יש שאלות שאין עליהן תשובות. השופטת אירית הרמל מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה באחרונה כי אין סיבה לסטות מחוות דעת המומחה אשר מציינת ומסבירה באופן ברור והגיוני את קיומו של הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של פקח רשות הטבע והגנים לבין בלט הדיסק שנגרם לו. השופטת קיבלה את חוות הדעת, הורתה לביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה וחייבה אותו בהוצאות של 3,500 שקל.

במסגרת עבודתו נדרש הפקח לנהיגת שטח רצופה בג’יפ 4X4 במשך כ-4 שעות ביום, כל יום, 6 ימים בשבוע למן היום הראשון שהחל את עבודתו ב-2009.

בספטמבר 2013 הפקח יצא למבצע אכיפה בשיתוף עם משטרת ישראל בשמורת הר חורשן שבדרום הכרמל, אזור המתאפיין בתנאי שטח קשים ובו מהמורות תלולות ובורות עמוקים.

במהלך המבצע, בעודו נוהג בתנאי השטח המתוארים, רכבו נקלע לפתע אל תוך מהמורה עמוקה. כתוצאה מכך נגרם זעזוע קשה לרכב, וגם לפקח, שחש חבטה עוצמתית בגבו התחתון “כמו פיצוץ בגב”, כלשונו.

בחלוף חודש וחצי מהאירוע הפקח פנה לטיפול רפואי במהלכו התברר כי הוא סובל מבלט דיסק וכן משינויים ניווניים בעמוד השדרה המתני. למרות פנייתו לביטוח הלאומי כשהוא מצויד במסמכים הרפואיים הרלוונטיים, המוסד סירב להכיר בו כנפגע עבודה, מכאן תביעתו שהוגשה בחלוף כשנתיים מהאירוע.

השופטת הרמל מינתה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה כדי לבחון האם קיים קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש בעבודה לבין בלט הדיסק.

המומחה הסביר כי קפיצה חזקה עם ג’יפ בתנאי שטח קשים מעבירה זעזוע בכוח משמעותי לדיסקים שבעמוד השדרה המתני, בניגוד לרכבי עבודה אחרים וכבדים יותר, כמו משאית או טרקטור. המומחה ציין בנוסף כי במשך שנות עבודתו ברשות, גבו של הפקח ספג אינספור זעזועים זעירים ובלתי הפיכים, שהצטברו בהדרגה ותרמו תרומה ממשית להיווצרות הבלט.

לנוכח הדברים האמורים המומחה סבר כי קיים קשר סיבתי בין עבודת הפקח לבין הבלט ממנו הוא סובל, אך הביטוח הלאומי הקשה וביקש שהמומחה יסביר בדיוק מה הייתה “תרומתו” המדויקת של מקום העבודה לליקוי.

“אין חישוב מתמטי”

בתשובתו המומחה הסביר כי אין חישוב מתמטי שנותן הערכה אך הדגיש  כי לא מדובר במקרה גבולי אלא במקרה ברור, בו השפעת העבודה ניכרת.

ואולם, ביטוח לאומי נותר לא מרוצה מתשובות המומחה והעלה טענות מיני טענות בגינן יש לדחות את תביעת העובד, כולל טענה מופרכת שלפיה המומחה לא קבע באופן ברור כי קיים קשר סיבתי בין העבודה לבין מקום העבודה.

אך נסיונו של המוסד להפריך את קיומו של הקשר הסיבתי נחסם על ידי השופטת הרמל שדווקא מצאה את חוות דעתו של המומחה ברורה, רהוטה ומקצועית, ולא ראתה סיבה לסטות ממנה.

השופטת אף הפנתה את הביטוח הלאומי לקביעותיו החד-משמעיות של המומחה לגבי קיומו של קשר סיבתי וגם להתייחסותו המקיפה לכל השאלות האחרות, כך שבסופו של דבר הוכחה קיומה של פגיעה בעבודה.

בנסיבות האלו, השופטת קיבלה את התביעה והורתה לביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ואף פסקה לו הוצאות משפט בסך 3,500 שקל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *